פרסומים בנושא: שירה

שירים לסידור החדר

יום ראשון, 3 במאי, 2009

שירים לסידור החדרשירים וציורים פנינה פרנקל. הוצאת "עיתון 77" 2009

שירים וציורים פנינה פרנקל.
הוצאת "עיתון 77 ", 2009

הקלטה של ראיון עם רונה גרשון ברשת א, בתוכנית "כותבים למגירה" 16.12.09

מבחר שירים מתוך הספר :

שם הוא רק שם

הָעִיר לֶניִנְגְרָד

חָזְרָה אֶל שְׁמוֹת נְעוּרֶיָה.

גַּם הַגִּיל וְהַשֵׁם שֶׁלִּי הֻחְלְפוּ

לְפִי מַצַּב הָרָעָב וּלְפִי כִוּוּן הָרוּחוֹת.

תְּמוּרַת שָׁלֹשׁ כּוֹסוֹת שֶׁל אֹרֶז

מָכְרָה אִמִּי אֶת גִּילִי וְאֶת יוֹם הֻלַּדְתִּי

וּבְחִלּוּפֵי שָׂפָה וְנוֹף שְׁמִי הוּמַר

פְּעָמִים אֵין סְפוֹר.

”שֵׁם הוּא רַק שֵׁם" הִיא אָמְרָה לִי

”רַק עַל הַנֶּפֶשׁ שֶׁלָּךְ

צָרִיךְ לִשְׁמֹר.”

 

 

 

 

בדרך לפּטרה

 

בַּלֵּילוֹת הַשֶּׁקֶט מְבַכֶּה אֶת הֶחָסֵר

הוּא מַשְׁלִים בְּדִמְיוֹנוֹ חֶלְקֵי גּוּף מְדֻמִּים.

אֶת רָאשֵׁי הַגְּבָעוֹת כָּרְתוּ מִטְּעָמִים שֶׁל צְנִיעוּת

רַעְיוֹנוֹת שֶׁל שִׁוְיוֹן הוֹתִירוּ שׁוּרוֹת שֶׁל סָרִיסִים עֲקָרִים

שֶנִדּוֹנוּ לְשָׁרֵת אֶת הָרָקִיעַ וְאֵין בָּהֶם אֲפִלּוּ קַמְצוּץ שֶׁל תַּאֲוָה

כְּדֵי לְנַחֵם אֶת הַחוֹלוֹת.

 

o

 

שַׁרְשְׁרָאוֹת הֶהָרִים רוֹדְפוֹת

אֶת בְּנֵי אָדֹם וּבְּנֵי יַעֲקֹב הַנִּמְלָטִים מִתּוֹךְ פְּסוּקַי הָאָבוֹת

הֵם פּוֹעֲרִים בְּאַקְרַאי תְּהוֹמוֹת סְדוּקִים לָחוּשׁ בַּמַּגָּע שֶׁל דּוֹפֵק הַחִכּוּךְ

שָׁנִים הֵם צוֹעֲדִים בְּצִדֵּי אוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ וְהַמִּישׁוֹר הַזּוֹעֵם דוֹאֵב

אֶת פְּצָעַי הַשְּׁאִיפוֹת שֶׁנִּצְרְבוּ.

 

o

 

הָאֲדָמָה הַפְּצוּעָה מְשַׁמֶּרֶת אֶת הַיֹּפִי בִּמְחִיר הַחְלָמָתָהּ.

וְהָרוּחַ מְלַבָּה אֶת כְּאֵב הַחֲתָךְ לְהַעֲמִיק צוּרוֹת בַּסֶּלַע

וּלְהַנְצִיחַ בַּחוֹל שְׂרִיטוֹת שֶׁלֹּא יְרַפְּאוּ לָעַד

 

מָחָר יַחְזְרוּ הָאֲנָשִׁים שֶחַרְתוּ אַרְמוֹנוֹת בָּהָר

וְיֵעָצְבוּ בָּהֶם כְּלוּבִים כְּהֶטֵּל גְּבוּלוֹת

תְּבוּנָתָם הַצְּמוּקָה.

 

שירים מתוך הספר שפורסמו במוספים ספרותיים ובכתבי עת וזכו בפרסים:

 

מקום ראשון בתחרות שירה בכפר סבא"עתון ירוק" 2007

"לסרק את חלקות השדה", "גמגום" – פורסם במוסף הספרותי של  "מקור ראשון", 2007
"לסרק את חלקות השדה" –  פורסם ב"אפריון", 102, 2007
"איך שרייב צו דיר פון דעם מידבר" – פורסם ב"אפריון", 105, 2008
"התינוק" – פורסם ב"מאזנים", גיליון 1,כרך פ"ב, ספטמבר 2008
"לאחר סידור החדר", "חיה והחתולים" – פורסמו ב"עיתון 77", גליון 336, פברואר 2009

"הוא נמצא לי שם כמו הים" לאגודת הסופרים תערוכת שירים בנושא תפילה ראש השנה 2009 תש"ע

בין חדרי הלב לבתי השיר. מאמר מאת: רחל פרנקל-מדן. פורסם ב"עיתון 77" גליון 344 שבט-אדר תש"ע/ינואר-פברואר 2010

 …"השירים על ההורים נושאים חותם מובהק של "דור שני". שתיקת ההורים מכוונת כדי שלא לנפול לנטל על הבת ולא להעציבה,אך היא עולה במחיר מחיקתם ודהיית עברם: כך בשירה משכבר נכתב: "אבי ואמי הגיעו עמוסים, ונזהרו/ בי שלא להפריע אותי/ בחייהם, ולא להסיט ממני דבר/ במותם – /ואפילו לזיכרונות/ הותירו בידי צו שכחה/ מוסכם וחתום" [דור ההמשך גומת הכרית 27]. עליה איפוא האחריות המוסרית להפעיל בשיריה אנטי-מחיקון ככל שידה הרושמת משגת, לעיתים ללא הצלחה: "ואיש לא נותר כדי לשאול/ איך קראה דודתי פייגה לחמשת ילדיה/ שלא חזרו משם" [ איש לא רשם 34].
גם הדוד האחרון מצטרף אל השולחן הגדול שסביבו ישובים לא רק ילדיה ונכדיה, אלא גם כל אלה שהיו ואינם:" גופו יושב זקוף מדי על הכסא שמולי […] הוא ממתין לארוחה שתבוא לאחוז ולהיאחז בה/ כעוגן אחרון המשמר את ההרגלים של/ האיש ההוא שהיה" [דודי האחרון 35].
שולחן החול ושולחן החג הם המזבח עליו מועלים זיכרונות הילדות וכל שנותר מהם, לעיתים, הוא רק עקבות של ריח, כעדות למה שהיה. הדרך היחידה לאוצרו היא בשירים [ עקבות 36]. כך גם ריחות התופינים והקינמון שמתערבבים עם ריחה של סיגריה אחרונה של חברתה על ערש דווי: הניחוח מעלה את שהיה ויכול היה להיות [הריח הטוב 38]."…

"ברב פלאות חבּר כל אהלה"\ מאמר מאת: אדלינה קליין\ פורסם במחלקה ראשונה, שבת 27 למרץ,2010 

המוטו של הספר טמון ביצירתה הגדולה "שירים לסידור החדר" (ע' 75) הנושאת את שם ספרה:…" לִפְעָמִים הַשִּׁירִים מוֹפִיעִים לְאַחַר סִדּוּר הַחֶדֶר./ בַּמְּגֵרוֹת מִתְפַּנֶּה אָז מָקוֹם לַמִּלִּים/ כְּמוֹ חֲבִילַת מַצּוֹת/ הַתּוֹפֶסֶת אֶת מְקוֹם הֶחָמֵץ.// לִפְעָמִים הַמִּלִּים מַגִּיעוֹת בְּאִחוּר."… ואילו אני הקוראת ביצירות, אוספת עוז וממתינה להמשך. בהמשך, נרשם: …" הֵן תּוֹפְסוֹת מְקוֹמָן שֶׁל תְּחִינוֹת שְׁקֵטוֹת/ מִתְפַּזּרְוֹת בֵּין מַרְאוֹת וּמַכְפִּילוֹת עֲקֵבוֹת שֶׁל עֶצֶב/ לְטוּר אֵינסְוֹפִי מִתְעַצֵּם."…  

 

עד כמה מעוררות כאב מילותיה הרשומות בשפת האידיש (ע' 69): …" אִיךְ שְׁרַיְבּ צוּ דִיר פוּן דֶעם מִדְבָּר/ וּמְחַיֶּכֶת אִתָּךְ אֶל הַיְעֵלוֹת שֶׁעוֹלוֹת מֵהַוָּאדִי/ מְצִיצוֹת אֵלַי בְּעֵינַיִם קְרוּעוֹת מַאֲמִינוֹת/ שֶׁהַיָּפֶה הוּא הַטּוֹב "… הנה כאן בה הפורקן לתסכול. נראה כי למרות כל יפי הבריאה והטבע כל יקיריה נותרו כצללים מהעבר הושמדו וכלו מן העולם (ע' 43): …" אֲניִ דּוֹרֶכֶת עַל הַכּוֹכָבִים שֶׁלִּי בְּהוֹלִיווּד בּוּלְוַארְד/ מְהַלֶּכֶת עַל שֵׁמוֹת אֲבוּדִים שֶׁל מֵתִים./ וְהַמִּדְרָכוֹת מִצְטַיְּרוֹת לְרֶגַע כְּמוֹ/ מַצֵּבוֹת שֶׁל יְהוּדִים שֶׁנֶּעֶקְרוּ לִבְניִת הַכְּבִישׁ. / אוּלַי מִישֶׁהוּ צוֹעֵד שָׁם הַיּוֹם בְּמַגָּפָיו/ דּוֹרֵךְ עַל שְׁמָהּ שֶׁל סָבָתִי "מַיין טַייעֶרעֶ חָנהָ'לֶה"/שֶׁחָרוּט עַל אֶבֶן מִתְפּוֹרֶרֶת. /אֲבָל מִי מֵבִין הַיּוֹם/ יִידִישׁ."…  

 

| שירה היא כוח. מאת ארז שוייצר. פורסם במוסף הספרים של "עיתון הארץ".  17יולי.2010 

וגם: "פטיש הטפסנים של אבי מכה בראש אהוביו/ לבחון זקיפותם ולהצמידם אל חייו החדשים/ וצדו האחר חולץ מצבורים של עלבון/ לפזרם בין שבילי היום-יום". את השורות האלה – נדמה כי שמואלוף היה סומך עליהן את שתי ידיו – כתבה משוררת. פנינה פרנקל לא רק רחוקה מאוד מחבורת "גרילה תרבות", אלא גם מייצגת סוג נוסף של השתקה והדרה. אף ששירתה, לפחות בחלקה, קרובה ברוחה לשירת הזיכרון וההזדקפות של שמואלוף וחבריו, ואף שהיא כתובה במיומנות ובפתיחות וברגישות המשתוות לה לפחות, היא חסרה איזה מרכיב שהיה יכול להעניק לה נוכחות ציבורית ראויה. לא רק במוטיבציה ובהבנה בתקשורת ובאקטיביזם בריא, אלא במשהו חמקמק יותר. אפשר לומר שהיא אינה קולית מספיק. שירתה אינה סקסית, אם רוצים. גם זה סוג של דיכוי.

לכן, ולא רק לכן, כדאי להכיר את ספרה היפה "שירים לסידור החדר". אמנם אפשר למצוא בו הדים לדיכוי כלכלי של אשכנזים, וגם אהדה לאמהות חד-הוריות, אבל אלה רק הערות שוליים לשירה קיומית מפוכחת, המתבוננת בסבל כבמרכיב בלתי נמנע בחיי האדם ומבקשת למצוא לו מרפא, לא בשינוי פני החברה, אלא ביופי, באהבה, בחיי משפחה ובשירה. "היא יודעת/ שפחד הגבהים/ לא בא מחרדת הנפילה/ אלא מהחלל הריק/ המתגלה שם/ למעלה".  

 

 

 

טיפה של אושר טופפה על גג פגודה – שירי מסע לסין

יום שלישי, 31 במרץ, 2009

cover-saina21

שירים: פנינה פרנקל / צילום: יהושע פרנקל
הוצאת "אסטרולוג"

מבחר שירים מתוך הספר:

מַסֵּכָה שֶׁל עַצְמָהּ

הַשְּׁעָרִים שֶׁל הָעִיר הָאֲסוּרָה הִתְעַיְּפוּ
מְאַלְּפַי מַבָּטִים תּוֹהִים.
לִקְרַאת הָאוֹלִימְפְּיָאדָה צָבְעוּ אֶת עֵינֶיה בְּפּוּך,
לַגַּבּוֹת הוֹסִיפוּ עִטּוּר יָרֹק אָדֹם שֶׁיַּדְגִּישׁ אֶת הַגַּג.
עַכְשָׁו הִיא מוּכָנָה. פָּנֶיהָ דּוֹמוֹת לְזוֹ שֶׁבַּסֶּרֶט.
מָחָר תְּחַיֵּךְ לַמְּנַצְּחִים שֶׁיַּעֲלוּ עַל הַבָּמָה
וְיָרִיעוּ לְאֵלֶּה שֶׁחָרְצוּ גּוֹרָלָהּ
לִהְיוֹת מַסֵּכָה שֶׁל עַצְמָהּ .

הַזְּמַן מְקַלֵּף

אֲפִלּוּ הָרֹבַע הַסִּינִי שֶׁל סָאַן-פְרַנ-צִי-סְקוֹ
מִתְאַמֵּץ יוֹתֵר בְּסִינְיוּתוֹ הַמִּזְדַּקֶּרֶת.
הַפָּגוֹדוֹת מְצֻפּוֹת בלַּכָּה שְׁקוּפָה
"מֵייד אִין יוֹנַיְטְד סְטֵיְטְּס"
לֹא מִזְדַּקְּנוֹת לְעוֹלָם.
כָּאן, בָּעִיר הָאֲסוּרָה
הַזְּמַן מְקַלֵּף אֶת הַסּוֹדוֹת.
מְרוֹקֵן חֲדָרִים שֶׁהָמוּ מְאָדָּם
מַקְפִיא תְּנוּעַת הַעֵצִים
וְהוֹפְכָם לְפִסְלֵי אֶבֶן
גם הם יתפוררו
מחר מִכֹּחַ

מַר וּוֹנְג

בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל שַׁנְחַאי.
מַר וּוֹנְג שׁוֹמֵר עַל הַבַּיִת שָׁנִים רַבּוֹת
וְהַבַּיִת שׁוֹמֵר עַל חִיּוּכוֹ הַטּוֹב.
מטה ראשו, מתנצל ומבקש לספר
מַבִּיט בְּעֵינַי וְדִמְעָה זוֹלֶגֶת בִּי
בָּעִתּוּי לֹא מוֹכֵר.
מִּלִּים שֶׁל אִמִּי זוֹרְמוֹת מִתוך קולוֹ
וּמְשַׁכְנְעוֹת אוֹתִי שֶׁאֲנִי קַיֶּמֶת
בְּתוֹךְ נִגּוּן שֶׁהֻסְתַּר.

קישורים לדפים נוספים העוסקים בספר:

"דג זהב","ערב כחול עמוק" פורסמו בכתב העת לספרות "גג", בטאון איגוד כללי של הסופרים בישראל, גליון מס' 17,  2008


 

גומת-הכרית הריקה

יום שני, 23 במרץ, 2009

guma

שירים: פנינה פרנקל / עריכה: נתן יהונתן
ספרית פועלים

מבחר שירים מתוך הספר:

הֶסְכֵּם

שֶׁהָאשֶׁר הַזֶּה לא יִקָּבַּע אוֹתִי תַּחְתָּיו.
שֶׁלּא יִתְבַּע אוֹתִי לְהִטָּמַע בּוֹ מִדַּי
כְּמוֹ כּוּשִׁי לְעוֹרוֹ וְנָּמֵר אֶל חֲבַרְבּוּרוֹתָיו
וְהַכַּלּוֹת הַיָּפוֹת תָּמִיד בַּתְּמוּנוֹת
שֶׁל הֵיכְלֵי פָרָג´ מוּל הַמּוּסָךְ שֶׁל "דָּן".
שֶׁהָאשֶׁר הַזֶּה יִמְצָא בִּי הַמָּקוֹם.
לוֹמַר אֶת עַצְמוֹ בְּקוֹלוֹת שֶׁלִּי –
גַם אִם יְדֵי אִיזֶבֶל בּוֹחֲשׁוֹת סָבִיב.
וְגַם לְאַחַר שֶׁבַע שְׁנוֹת לֵאָה יֵדַע לָבוֹא בְּרָחֵל
כְּמוֹ נִתְגַּלְּתָה אֵלָיו הַיּוֹם. בְּרֶגַע זֶה. "בְּרֵאשִׁית בָּרָא".

קִמְטֵי דָּגִים

לְדָגִים אֵין
קְמָטִים.
אֵין חִיּוּךְ
וְאֵין מַבָּעִים מִשְׁתַּנִּים
לַסִּפּוּרִים הַקְּטַנִּים שֶׁל עִתּוֹנֵי הַיּוֹם – יוֹם.
הַכֹּל הֻחְלַק
בַּגּוּשִׁיּוֹת הַשְּׁקֵטָה
שֶׁל הַגּוּף –
וְרַק שְׁתִיקָתָם מְגַלָּה
בְּדִידוּת
וְעָצְמָה
שֶׁל מַעֲמַקֵּי יָם.


שירים מתוך הספר ומאמרים על הספר שהתפרסמו בכתבי עת ובמוספים ספרותיים :

"חוקי תורשה" – פורסם ב"מעריב", ע' ה/3, 10.6.1988
"אוטופורטרט של ואן גוך" – פורסם ב"עלי שיח" 26: 252, 1989
"פורטרט", "סטטיסטיקה" ו"שני שירים שהלכו לאיבוד" – פורסמו ב"דבר", 21, י"ג בכסלו, תשמ"ח, 4.12.1987
"הסכם" – פורסם במוסף הספרותי של "ידיעות אחרונות" ע'22, 18.3.1988
"העץ נוטה" – פורסם ב"מעריב" ספרות, י"ד בשבט, תשמ"ט, 20.1.89: 3
"גרמני חדש" – פורסם ב"מעריב" מדור ספרותי, כ"ה בניסן, תש"ן, 20.4.90.:5
"תפוחים" – האם ניסע מחר לים?" – פורסם ב"עיתון 77" לספרות ולתרבות, 166-167:37, 1993
"רשימת אשם" – פורסם ב"על המשמר" 1993
שמואל שתל – "קיום לא פתור אבל שירי מאד" – מאמר שפורסם ב"עיתון 77" שנה י"ז, גליון 165, חשון תשנ"ד, 10.1993
רפי ויכרט "שירים כתמונות בתערוכת הנפש" – מאמר שפורסם ב"דבר", "משא", כ"ד בטבת,תשנ"ד, 7.1.94
רפי ויכרט "שירים כתמונות בתערוכת נפש" – מאמר שפורסםב"דבר", "משא", כ"ד בטבת,תשנ"ד, 7.1.94


M2180-651 300-465 310-013 1Z0-522 C4040-332 JK0-702 HP0-775 HP0-P19 C2010-517 C2040-910 000-210 HP0-765 352-011 000-119 C9010-030 351-080 HP0-S32 250-511 650-663 310-231 310-200 1Z1-042 1Z0-231 E20-538 310-625 000-286 M2090-194 MB4-213 HP0-092 NVD-001 HP0-286 1Y0-306 000-879 70-122 C2090-620 9A0-170 920-161 S10-201 000-046 A2030-283 HP2-K18 000-539 1Y0-613 050-719 ES0-002 M2040-671 1Y0-992 HP0-603 P4110-001 9A0-306 HP2-H36 1Z0-869 A2180-379 GE0-707 C2040-926 A4040-108 920-160 C2040-921 920-241 1Z0-001 642-270 1Z0-041 000-220 HP0-210 C2140-051 E20-616 P6040-014 050-832 MB2-704