פוסטים לחודש אפריל, 2013
בבו-צץ
יום שני, 29 באפריל, 2013"גִּילִי כָּל הַיּוֹם צוֹחֶקֶת/ בַּמִּלִּים הִיא מְשַׂחֶקֶת" – כך מתחיל הסיפור שעוסק באחת התופעות השכיחות בשלבים המוקדמים של רכישת השפה, כאשר אותה מילה משמשת את הילד למספר עצמים או מושגים. בני המשפחה נאלצים אז לנחש בכל פעם למה הייתה הכוונה: אוֹמֶרֶת גִּילִי בַּבּוּ צֵץ/ וְכָל הַבַּיִת מִתְרוֹצֵץ./ "גִּילִי, מַה זֶה בַּבּוּ צֵץ/ אוּלַי זֶה פִּיל, אוּלַי זֶה עֵץ?".
היכולת לתקשר עם הסביבה באמצעות מילים ושפה היא תהליך מופלא וייחודי לבני אנוש ומהווה בסיס חשוב לפיתוח יכולות חברתיות ולטיפוח החשיבה של ילדים צעירים. בשלבים הראשונים של התפתחות הדיבור הילדים מפיקים הברות חוזרות, כמו: בָּא – בּוּ – בָּא – בָּא… כך גם הגיבורה שלנו גילי: "אַבָּא, בַּבּוּ אַבָּא בּוֹם"/ הִיא מְקַשְׁקֶשֶׁת כָּל הַיּוֹם". החיזוקים שהילדים מקבלים לניסיונות שלהם לתקשר עם הסביבה, מעודדים אותם לחזור על הברות ולתת שמות. תחילה לעצמים: "אַבָּא בּוּק, בַּבּוּ בּוּק"/ כָּךְ קוֹרֵאת הִיא לַבַּקְבּוּק". ואחר כך לפעולות מחיי היומיום: "בַּבּוּ אַבָּא, טוּל, טוּל, טוּל"/מָתַי נֵצֵא כְּבָר לְטִיּוּל". מילה אחת מכילה לפעמים משפט שלם או הקשר רגשי מורכב יותר: "בַּבּוּ אַבָּא, אַבָּא בּוּק"/ בּוֹא לְגִילִי תֵן חִבּוּק".
במרכז העלילה עומד החיפוש אחר מה שגילי מכנה ה"בַּבּוּ-צֵץ" או לפעמים ה"צֵץ" ובניסיונות בני המשפחה לגלות למה היא מתכוונת. הסוף הטוב מגיע עם האח הקטן שמבין את שפת אחותו ומסתיים במשפחה השמחה. הסיפור מתאר חוויה שכיחה מתוך חיי ילדים צעירים – החיפוש אחר המוצץ ומאפשר הזדהות עם הגיבורה ועם בני משפחתה. המילים מתנגנות בחריזה ובחזרות רבות, בסגנון האופייני לספרות ילדים ופעוטות.
במהלך הקריאה כדאי להבליט את המקצב הקצר של הסיפור, להוסיף לו מימד מוזיקלי ולשתף את הילדים בהשלמת המשפטים החוזרים והמחורזים כדי להעשיר את שפתם.
ניתן לשנות או להמשיך עם הילדים את הסיפור תוך כדי שימוש בהברות חוזרות או מילים ראשונות שהילדים שלכם משמיעים בבית, הן כמשחק מבדר והן כאימון מחויך במילים בעלות צליל דומה לקידום השפה והתקשורת. בשלב מתקדם יותר של התפתחות השפה, לשחק לפעמים במשחקי ה"מה זה?" ולנחש למה התכוונו בשמות המיוחדים שנתנו לעצמים. להציע [או לנסות להביא אותם] כל מיני שמות לעצמים שבבית, ולהתחלף בתפקידים. גם הטעויות יכולות ליצור חוויה מצחיקה המחזקת את הקשר בין שפת הילד להבנת ההורים.
קריאה מהנה
ד"ר פנינה פרנקל – פסיכולוגיה התפתחותית חינוכית.
שתי סבתות לשירה אחת
יום שני, 29 באפריל, 2013מה קורה לילדה שיש לה שתי סבתות שונות מאד, ששורשיהן בארצות רחוקות, והן מביאות איתן מנהגים, שפות ותרבויות ממקומות אחרים.
הסיפור הזה לקוח מחיי היום יום של הרבה ילדים בעולם, הגדלים במשפחות שיש בהם הרכבים שונים של סבתות: סבתא מרוסיה עם סבתא ממרוקו, סבתא מצרפת עם סבתא מתימן, סבתא מישראל עם סבתא מאתיופיה והרשימה של האפשרויות ארוכה ומגוונת מאד.
הגורם המאחד את כל הסבתות היא האהבה שלהן לנכדה המשותפת. כל סבתא אמנם מושכת אותה לצד שלה: "זוֹ מוֹשֶׁכֶת לְשָׁם, וְזוֹ מוֹשֶׁכֶת לְכָאן, זוֹ גּוֹרֶבֶת גֶּרֶב, וְזוֹ רוֹכֶסֶת רוֹכְסָן." ורוצה להיות מעורבת ומשפיעה על נכדתה. אבל הן מוכנות ומזומנות תמיד להתאחד בשבילה. והנכדה, היא מקבלת מכל אחת מהן את המיוחד שהיא יכולה להציע, אך בו זמנית, מבקשת שיקבלו אותה כישות עצמאית, עם החלטות משלה.
התפיסה הרב-תרבותית מניחה כי האדם, וכמובן גם הילד, יכול להיות שותף בכמה הקשרים ומעגלים של זהויות, ולנוע בחופשיות ביניהם. וזה מה שקורה גם לשירה ולילדים כמוה שיש להם תפקיד חשוב בגיבוש הזהות של התרבות החדשה שנוצרת בתוך המשפחה.
הקשר המיוחד בין הסבתא והנכד עונה על צרכים חשובים בהתפתחות הרגשית של הילדים. היא פנויה אליו ומקבלת אותו כמו שהוא. ממנה הוא מקבל חום ואהבה ללא תנאי והעידוד שלה תורם לביטחונו העצמי ולגיבוש האני המיוחד שלו.
ילדים יודעים ואוהבים לספר על הסבתות שלהם: מה הם אוהבים לעשות איתן, מה הן מביאות איתן כשהן מגיעות, מה הם, הילדים, עושים בשבילן.
האיורים של המאייר מירל גולדנברג, שמדגישים את הדינמיות ובעיקר, את ההומור של הסיפור שמהוה הזדמנות לסבתות וגם לסבים לשבת עם הנכדים לקרוא, לשוחח, לחייך ולצחוק ביחד.
קראו בהנאה
ד"ר פנינה פרנקל www.pnina-frenkel.com
דנה מעופפת עם פיה מכושפת
יום שני, 29 באפריל, 2013דָּנָה מְעוֹפֶפֶת עִם פֵיָה מְכֻשֶּׁפֶת כָּתְבָה: פְּנִינָה פְרֶנְקֶל אִיְּרָה: כְּרִיסְטִינָה קַדְמוֹן הוֹצָאָה לָאוֹר: יָקִינְטוֹן סְפָרִים
הסיפור פותח בנסיכה דנה, ש"אָהֲבָה עִם חֲבֵרִים לִהְיוֹת", אלא שיום אחד חל בה שינוי, והיא מרגישה ש"לִהְיוֹת תָּמִיד יַחַד זֶה דֵּי מְעַיֵּף" והיא שוקלת לצאת ולחפש לעצמה "מָקוֹם שָׁקֵט וּמְיֻחָד, לִהְיוֹת עִם עַצְמִי בְּלִי אַף אֶחָד". וכיוון שמדובר באגדה דמיונית, החלום שלה עומד להתגשם באמצעות פיה שמגיעה ולוקחת אותה במסע מרתק מכוכב לכוכב. לבסוף היא חוזרת לארמון שעזבה, כי "נִמְאָס לָעוּף בֵּין כּוֹכָבִים מוּזָרִים, כֻּלָּם בַּסּוֹף הַבַּיְתָה חוֹזְרִים".
הסיפור מיידע את הילדים לעמימות הקיימת בחיים שלנו ולהחלטות שצריך לקבל במצבים, שאין בהם אמת אחת. הוא מאפשר לילדים להזדהות עם דמות מתלבטת, מעשיר אותם בחוויות, ומגלה להם אפשרויות שונות להגשמת שאיפות כמוסות בעולם הפיות והכוכבים שהילדים אוהבים.
pnina@macam.ac.il
03-6998973 ; 052-5407667