שתי סבתות ושירה אחת

שתי סבתות ושירה אחת
כתבה פנינה פרנקל
איורים מירל גולדנברג

מה קורה לילדה שיש לה שתי סבתות שונות מאד, ששורשיהן בארצות רחוקות, והן מביאות איתן מנהגים, שפות ותרבויות ממקומות אחרים.
הסיפור הזה לקוח מחיי היום יום של הרבה ילדים בעולם, הגדלים במשפחות שיש בהם הרכבים שונים של סבתות: סבתא מרוסיה עם סבתא ממרוקו, סבתא מצרפת עם סבתא מתימן, סבתא מישראל עם סבתא מאתיופיה והרשימה של האפשרויות ארוכה ומגוונת מאד.
הגורם המאחד את כל הסבתות היא האהבה שלהן לנכדה המשותפת. כל סבתא אמנם מושכת אותה לצד שלה:"זוֹ מוֹשֶׁכֶת לְשָׁם, וְזוֹ מוֹשֶׁכֶת לְכָאן, זוֹ גּוֹרֶבֶת גֶּרֶב, וְזוֹ רוֹכֶסֶת רוֹכְסָן." ורוצה להיות מעורבת ומשפיעה על נכדתה. אבל הן מוכנות ומזומנות תמיד להתאחד בשבילה. והנכדה, היא מקבלת מכל אחת מהן את המיוחד שהיא יכולה להציע, אך בו זמנית, מבקשת שיקבלו אותה כישות עצמאית, עם החלטות משלה.
התפיסה הרב-תרבותית מניחה כי האדם, וכמובן גם הילד, יכול להיות שותף בכמה הקשרים ומעגלים של זהויות, ולנוע בחופשיות ביניהם. וזה מה שקורה גם לשירה ולילדים כמוה שיש להם תפקיד חשוב בגיבוש הזהות של התרבות החדשה שנוצרת בתוך המשפחה.
הקשר המיוחד בין הסבתא והנכד עונה על צרכים חשובים בהתפתחות הרגשית של הילדים. היא פנויה אליו ומקבלת אותו כמו שהוא. ממנה הוא מקבל חום ואהבה ללא תנאי והעידוד שלה תורם לביטחונו העצמי ולגיבוש האני המיוחד שלו.
ילדים יודעים ואוהבים לספר על הסבתות שלהם: מה הם אוהבים לעשות איתן, מה הן מביאות איתן כשהן מגיעות, מה הם, הילדים, עושים בשבילן.
האיורים של המאייר מירל גולדנברג, שמדגישים את הדינמיות ובעיקר, את ההומור של הסיפור שמהוה הזדמנות לסבתות וגם לסבים לשבת עם הנכדים לקרוא, לשוחח, לחייך ולצחוק ביחד.
קראו בהנאה
ד"ר פנינה פרנקל www.pnina-frenkel.com