ברוכים הבאים

ברוכים הבאים לאתר הבית שלי.

האתר מחולק למספר מדורים וכל מדור מתייחס לתחום פעילות והתענינות שונה. ניסיתי להציג בו מיידע ויצירות על כיוונים מגוונים של התפתחותי האקדמית, הספרותית והאומנותית במהלך שנות חיים. מופיעות גם עבודות ויצירות חדשות שהתפרסמו לאחרונה או כאלה שהן עדיין בתהליך של כתיבה.

  • האם קיימים מכנים משותפים בין התחומים השונים?
  • האם ניתן לזהות זיקות והשפעות של כל תחום פעילות על משנהו?

אני מזמינה את ידידיי ואורחיי שיבקרו באתר להתייחס ואולי גם לענות על שאלות אלה .

מקווה שתמצאו עניין במוצגים המגוונים ואשמח כמובן לקרוא את תגובותיכם.

תודה,
פנינה פרנקל

03-6998973

pnina@macam.ac.il

להכרות ראשונית עם מבחר יצירות צפו במצגת


סגור לתגובות על ברוכים הבאים

בבו-צץ

בבו-צץ

בבו-צץ

"גִּילִי כָּל הַיּוֹם צוֹחֶקֶת/ בַּמִּלִּים הִיא מְשַׂחֶקֶת" – כך מתחיל הסיפור שעוסק באחת התופעות השכיחות בשלבים המוקדמים של רכישת השפה, כאשר אותה מילה משמשת את הילד למספר עצמים או מושגים. בני המשפחה נאלצים אז לנחש בכל פעם למה הייתה הכוונה: אוֹמֶרֶת גִּילִי בַּבּוּ צֵץ/ וְכָל הַבַּיִת מִתְרוֹצֵץ./ "גִּילִי, מַה זֶה בַּבּוּ צֵץ/ אוּלַי זֶה פִּיל, אוּלַי זֶה עֵץ?".

היכולת לתקשר עם הסביבה באמצעות מילים ושפה היא תהליך מופלא וייחודי לבני אנוש ומהווה בסיס חשוב לפיתוח יכולות חברתיות ולטיפוח החשיבה של ילדים צעירים. בשלבים הראשונים של התפתחות הדיבור הילדים מפיקים הברות חוזרות, כמו: בָּא – בּוּ – בָּא – בָּא… כך גם הגיבורה שלנו גילי: "אַבָּא, בַּבּוּ אַבָּא בּוֹם"/ הִיא מְקַשְׁקֶשֶׁת כָּל הַיּוֹם". החיזוקים שהילדים מקבלים לניסיונות שלהם לתקשר עם הסביבה, מעודדים אותם לחזור על הברות ולתת שמות. תחילה לעצמים: "אַבָּא בּוּק, בַּבּוּ בּוּק"/ כָּךְ קוֹרֵאת הִיא לַבַּקְבּוּק". ואחר כך לפעולות מחיי היומיום: "בַּבּוּ אַבָּא, טוּל, טוּל, טוּל"/מָתַי נֵצֵא כְּבָר לְטִיּוּל". מילה אחת מכילה לפעמים משפט שלם או הקשר רגשי מורכב יותר: "בַּבּוּ אַבָּא, אַבָּא בּוּק"/ בּוֹא לְגִילִי תֵן חִבּוּק".

במרכז העלילה עומד החיפוש אחר מה שגילי מכנה ה"בַּבּוּ-צֵץ" או לפעמים ה"צֵץ" ובניסיונות בני המשפחה לגלות למה היא מתכוונת. הסוף הטוב מגיע עם האח הקטן שמבין את שפת אחותו ומסתיים במשפחה השמחה. הסיפור מתאר חוויה שכיחה מתוך חיי ילדים צעירים – החיפוש אחר המוצץ ומאפשר הזדהות עם הגיבורה ועם בני משפחתה. המילים מתנגנות בחריזה ובחזרות רבות, בסגנון האופייני לספרות ילדים ופעוטות.

במהלך הקריאה כדאי להבליט את המקצב הקצר של הסיפור, להוסיף לו מימד מוזיקלי ולשתף את הילדים בהשלמת המשפטים החוזרים והמחורזים כדי להעשיר את שפתם.
ניתן לשנות או להמשיך עם הילדים את הסיפור תוך כדי שימוש בהברות חוזרות או מילים ראשונות שהילדים שלכם משמיעים בבית, הן כמשחק מבדר והן כאימון מחויך במילים בעלות צליל דומה לקידום השפה והתקשורת. בשלב מתקדם יותר של התפתחות השפה, לשחק לפעמים במשחקי ה"מה זה?" ולנחש למה התכוונו בשמות המיוחדים שנתנו לעצמים. להציע [או לנסות להביא אותם] כל מיני שמות לעצמים שבבית, ולהתחלף בתפקידים. גם הטעויות יכולות ליצור חוויה מצחיקה המחזקת את הקשר בין שפת הילד להבנת ההורים.

קריאה מהנה
ד"ר פנינה פרנקל – פסיכולוגיה התפתחותית חינוכית.

שתי סבתות לשירה אחת

שתי סבתות ושירה אחת

שתי סבתות ושירה אחת

flyerאיורים מירל גולדנברג

מה קורה לילדה שיש לה שתי סבתות שונות מאד, ששורשיהן בארצות רחוקות, והן מביאות איתן מנהגים, שפות ותרבויות ממקומות אחרים.
הסיפור הזה לקוח מחיי היום יום של הרבה ילדים בעולם, הגדלים במשפחות שיש בהם הרכבים שונים של סבתות: סבתא מרוסיה עם סבתא ממרוקו, סבתא מצרפת עם סבתא מתימן, סבתא מישראל עם סבתא מאתיופיה והרשימה של האפשרויות ארוכה ומגוונת מאד.
הגורם המאחד את כל הסבתות היא האהבה שלהן לנכדה המשותפת. כל סבתא אמנם מושכת אותה לצד שלה: "זוֹ מוֹשֶׁכֶת לְשָׁם, וְזוֹ מוֹשֶׁכֶת לְכָאן, זוֹ גּוֹרֶבֶת גֶּרֶב, וְזוֹ רוֹכֶסֶת רוֹכְסָן." ורוצה להיות מעורבת ומשפיעה על נכדתה. אבל הן מוכנות ומזומנות תמיד להתאחד בשבילה. והנכדה, היא מקבלת מכל אחת מהן את המיוחד שהיא יכולה להציע, אך בו זמנית, מבקשת שיקבלו אותה כישות עצמאית, עם החלטות משלה.
התפיסה הרב-תרבותית מניחה כי האדם, וכמובן גם הילד, יכול להיות שותף בכמה הקשרים ומעגלים של זהויות, ולנוע בחופשיות ביניהם. וזה מה שקורה גם לשירה ולילדים כמוה שיש להם תפקיד חשוב בגיבוש הזהות של התרבות החדשה שנוצרת בתוך המשפחה.
הקשר המיוחד בין הסבתא והנכד עונה על צרכים חשובים בהתפתחות הרגשית של הילדים. היא פנויה אליו ומקבלת אותו כמו שהוא. ממנה הוא מקבל חום ואהבה ללא תנאי והעידוד שלה תורם לביטחונו העצמי ולגיבוש האני המיוחד שלו.
ילדים יודעים ואוהבים לספר על הסבתות שלהם: מה הם אוהבים לעשות איתן, מה הן מביאות איתן כשהן מגיעות, מה הם, הילדים, עושים בשבילן.
האיורים של המאייר מירל גולדנברג, שמדגישים את הדינמיות ובעיקר, את ההומור של הסיפור שמהוה הזדמנות לסבתות וגם לסבים לשבת עם הנכדים לקרוא, לשוחח, לחייך ולצחוק ביחד.
קראו בהנאה
ד"ר פנינה פרנקל www.pnina-frenkel.com

דנה מעופפת עם פיה מכושפת

דנה מעופפת עם פיה מכושפת

דנה מעופפת עם פיה מכושפת


דָּנָה מְעוֹפֶפֶת עִם פֵיָה מְכֻשֶּׁפֶת כָּתְבָה: פְּנִינָה פְרֶנְקֶל אִיְּרָה: כְּרִיסְטִינָה קַדְמוֹן הוֹצָאָה לָאוֹר: יָקִינְטוֹן סְפָרִים

הסיפור פותח בנסיכה דנה, ש"אָהֲבָה עִם חֲבֵרִים לִהְיוֹת", אלא שיום אחד חל בה שינוי, והיא מרגישה ש"לִהְיוֹת תָּמִיד יַחַד זֶה דֵּי מְעַיֵּף" והיא שוקלת לצאת ולחפש לעצמה "מָקוֹם שָׁקֵט וּמְיֻחָד, לִהְיוֹת עִם עַצְמִי בְּלִי אַף אֶחָד". וכיוון שמדובר באגדה דמיונית, החלום שלה עומד להתגשם באמצעות פיה שמגיעה ולוקחת אותה במסע מרתק מכוכב לכוכב. לבסוף היא חוזרת לארמון שעזבה, כי "נִמְאָס לָעוּף בֵּין כּוֹכָבִים מוּזָרִים, כֻּלָּם בַּסּוֹף הַבַּיְתָה חוֹזְרִים".

הסיפור מיידע את הילדים לעמימות הקיימת בחיים שלנו ולהחלטות שצריך לקבל במצבים, שאין בהם אמת אחת. הוא מאפשר לילדים להזדהות עם דמות מתלבטת, מעשיר אותם בחוויות, ומגלה להם אפשרויות שונות להגשמת שאיפות כמוסות בעולם הפיות והכוכבים שהילדים אוהבים.

pnina@macam.ac.il

03-6998973 ; 052-5407667

רשימת ספרי שירה

גומת-הכרית הריקה (תל אביב: ספרית פועלים, 1993) / עריכה- נתן יהונתן.
טיפה של אושר טופפה על גג פגודה – שירי מסע לסין (הוד השרון: אסטרולוג, 2008) / צילום – יהושע פרנקל.
שירים לסידור החדר (תל-אביב: הוצאת עתון 77, 2009)
שירים אורבים לטרף / שירים שטים בין טורקיז לתכלת -שירי מסע לאוזבסקיסטן, סנט פטרבורג מוסקווה (בהכנה)
ריח חמוץ / מחזור שירי ברלין (בהכנה)

סגור לתגובות על רשימת ספרי שירה

רשימת ספרי ילדים

ניב הפיל שכח את המעיל (הוד השרון: אסטרולוג, 2006) / איורים – טלי מנשס.
מה עושים כשהאריה בוכה? (הוד השרון: אסטרולוג, 2007) / איורים – פפי מרזל.
מה לעשות עם חתולה שכזאת? (הוד השרון: אסטרולוג, 2007) / איורים – וולף בולבה
איפה הדב? (תל-אביב: יקינטון ספרים, 2008) / איורים – פפי מרזל.
מי מוכן להיות לוליין? (תל-אביב: עגור/מודן, 2008) / איורים – וולף בולבה.
המכשפה גרנדולינה רוצה להיות בלרינה (תל אביב: יקינטון ספרים, 2009)איורים – וולף בולבה
ניב הפיל רוצה להיות מציל (תל אביב: יקינטון ספרים, 2009) איורים טלי מנשס

שתי סבתות ושירה אחת (תל אביב: יקינטון ספרים, 2009) איורים מירל גולדנברג

 גל קוסמת הנוף (תל אביב: יקינטון ספרים, 2009) איורים כרסטינה קדמון
דנה מעופפת עם פיה מכושפת, איורים כרסטינה קדמון

סגור לתגובות על רשימת ספרי ילדים

המכשפה גרנדולינה רוצה להיות בלרינה

המכשפה גנדולינה רוצה להיות בלרינה

כתבה: פנינה פרנקל, איורים: וולף בולבה

 "תִּשְׁכְּחִי מִבָּלֶרִינָה!" אָמְרוּ לָהּ כֻּלָּם,"עֲלִי עַל מַטְאֲטֵא וְטַיְּלִי בָּעוֹלָם."

 אֲבָל הַמְּכַשֵּׁפָה גְּרַנְדּוֹלִינָה רָצְתָה כָּל כָּךְ לִהְיוֹת בָּלֶרִינָה. 

 

 

כך מתחיל הסיפור שלפנינו. לכאורה מדובר בסיפור אגדה דמיוני על עולם המכשפות, אבל למעשה זה סיפור שעונה על הרצון של ילדים ומבוגרים לבטא את עצמם, לגלות מה מייחד אותם ומה הם מסוגלים לעשות בכוח הרצון. המסגרת היא סיפור מכשפות לילדים צעירים, אבל, יש בה רעיונות בעלות משמעות אוניברסאלית לצעירים ולמבוגרים גם יחד. 

 

האיורים של הצייר וולף בולבה מלווים את הסיפור ונותנים לכל קטע מימד מסתורי של עולם האגדות. הם צוירו על ידי אומן וירטואוזי שאומר את דברו בדמויות נפלאות שיצר דמיונו העשיר. המאייר וולף בולבה הינו צייר ידוע בארץ ובעולם. הוא סיים לימודיו בבית הספר הגבוה לאמנות במולדביה וכן באוניברסיטה הפוליגרפית באוקראינה ושימש כמורה לציור וגרפיקה באוניברסיטה לאמנות בקישינב. הוא זכה בפרסים יוקרתיים על איורי ספרים כמו הפרס לאמנות ע"ש יעקב פיכמן ובמקום הראשון בפרס, בתערוכת האיור ע"ש אורי צבי גרינברג "נגוהות" שנערכה ב-2002.

וולף בולבה אייר וולף כ 130 ספרי ילדים. איוריו מלאי דמיון ופנטזיה והוא משתמש בטכניקות רבות ושונות המותאמות לתוכן הספר ואופיו. בסטודיו של וולף בולבה הוא מלמד ומכשיר עתודה של ציירים ומאיירים צעירים. www.VolfBulba.com

גל קוסמת הנוף

d792d79c-d7a7d795d7a1d79ed7aa-d794d7a0d795d7a31

כתבה: פנינה פרנקל, איורים: כרסטינה קדמון
הוצאת: "יקינטון ספרים
"

"העולם זה הבית"

כך אומרת סבתא לגל, וכך גם הסיפור ממחיש לילדים את הצורך לשמור על החי והצומח ועל הניקיון בעולם, באותם מונחים ופעולות שאנו נוהגים לגבי הסביבה הקרובה. לסיפור שלנו יש תפקיד משמעותי בהכנת הילדים לשינוים שעוברים על עולמנו. העלילה משלבת דמיון עם מציאות והיא מביאה בפני הילדים רעיונות מורכבים ומופשטים בתכנם. בתהליך של התאמת הרעיונות למאפייני החשיבה של ילדים צעירים, מודגשים בסיפור מספר עקרונות של הפסיכולוגיה ההתפתחותית. לצדם, המלצות לפעילויות המשך עם הילדים בבית, בגן או בבית הספר. העלילה של הסיפור עוסקת ביחסי קירבה בין ילדה לבין סבתהּ. כיוון שילדים לומדים תוך כדי הזדהות עם דמויות ורגשות, השיחות ביניהן, יחסי האימון וההערכה ההדדיים, הגעגועים לסבתא שנסעה, הפגישה המרגשת כשהיא חוזרת, והמשך שיתוף הפעולה ביניהן הם מרכזו של הסיפור. חשוב שבמהלך הקריאה יספרו הילדים על הדברים שהם אוהבים לעשות עם סבתא שלהם או עם מישהו אחר, שהם קשורים אליו, מתוך הזדהות עם גיבורות הסיפור.

לסיום, הספר הוא סיפור של שתי גיבורות הפועלות למען האחרים מתוך מעורבות, אכפתיות ונטילת אחריות, ומתוך אהבה גדולה למקום שבו אנו חיים. מקווה אני, שסיפור זה יצליח להדביק באהבה זו את המאזינים ואת הקוראים, צעירים ומבוגרים כאחד.

מי מוכן להיות לוליין?

kirkas

כתבה: פנינה פרנקל, איורים: וולף בולבה
הוצאת "עגור", "מודן"

כשאַבָּא אֶת חֲצַר הַבַּיִת נִקָּה. אִמָּא בַּמַּחְשֵׁב הָיְתָה עֲסוּקָה.
הִסְתּוֹבֵב רוֹעִי וְהוֹדִיעַ, "לִי נִמְאַס! אֲנִי עוֹזֵב אֶת כֻּלָּם וְהוֹלֵךְ לַקִּרְקָס!"

הספר מתאים לילדים מגיל 4-10 ועוסק בעיקר בשאלת הדימוי העצמי. מתוך שגרת היום יום, יוזם רועי לעצמו חוויות בעולם הדמיון. הקרקס הוא העולם של "ילדים" בני שלוש עד בני תשעים. הוא מסקרן ומלא בהפתעות. וזה בדיוק מה שקורה לרועי. הוא מוזמן להיות המחליף של הליצן, של הקוסם, של הלוליין ואפילו של האריה.

להיות אריה מפחיד, רועי מסרב. הוא מעדיף לשחק בתפקיד של ילד שהתחפש לאריה מצחיק. כך הוא מתמודד עם הפחדים של עצמו ומשחרר את הילדים האחרים מהפחדים שלהם. הסיפור כתוב בחיוך, בהומור ובקבלת הילד על פחדיו ועל חלומותיו.

מקום מיוחד בספר יש לאיורים הנפלאים מלאי הצבע והדמיון של הצייר וולף בולבה. כל דף הוא עולם-קרקס ומלואו. וחשוב לכוון את הילדים לעיין בהם ולספר באמצעותם סיפור על קרקס משלהם. הילדים מזדהים עם דמותו של רועי, הם עוברים יחד איתו את החוויות המרגשות שהוא מתנסה בהן המפתחות את דמיונם ואת ביטחונם העצמי.

להזמנה למפגש של סיפור והפעלה עם בובות צרו קשר דרך האתר.

איפה הדב?

hadov

כתבה: פנינה פרנקל, איורים: פפי מרזל
הוצאת: "יקינטון ספרים
"

דנה יש לה חתלתול איתו יוצאת היא לטיול.

כך מתחיל הסיפור שעוסק בהתפתחות הרגשית של ילדים צעירים וביחסם לחפצים ולבעלי חיים הסובבים אותם. החתלתול, הארנבון והדובי שייכים לדנה בלבד. אלה הם החברים הראשונים שלה, היא משתפת אותם בחייה ודואגת להם. באמצעותם היא לומדת להתייחס לאחר ולהתמודד עם פחדים. כמוה נוטים הילדים בגיל זה לייחס לבובות שלהם תכונות אנושיות ונוטים להיצמד אל בובות בעלי חיים כאלה ולגרור אותם אתם לכל מקום – בבית ומחוצה לו, ביום ובלילה. יש בסיפור דרמה, המסתיימת בהומור ובסוף טוב.


הילדה בודקת בבוקר האם הבובות שהשכיבה לשון בערב בפינות שונות בבית, אמנם נמצאות שם. ניתן לייחס זאת להתפתחות תפיסת האובייקט של הילדים, ליכולת להבין שדבר יכול להיות קיים גם אם אין רואים אותו מול העיניים. כיוון שאצל פעוטות הבנה זו עדיין אינה מגובשת, הם בוכים ונבהלים מאוד כשחפצים ובני אדם נעלמים ואינם נמצאים במקום בו הניחו אותם ומופתעים ושמחים מאוד כשהם יוצאים מהמחבוא ומתגלים שוב. הסיפור מדגים גם יחסים בין אימא לילדה. האם מתייחסת לבקשות של הילדה ומשתתפת איתה ב"משחק".
הספר "איפה הדוב?" הוא סיפור על חוויה מתוך חיי היום-יום של ילדים צעירים. הוא מסופר בחריזה, במקצב, בחזרות רבות. המילים מתנגנות בסגנון האופייני לספרות ילדים ופעוטות, המתאמנים עדיין בתהליכים ראשוניים של רכישת השפה באמצעות חזרות על מילים במצבים דומים.

במהלך הקריאה כדאי להבליט את המקצב הקצר של הסיפור כדאי להוסיף לו ממד מוזיקלי ולשתף את הילדים בהשלמת המשפטים המחורזים. ניתן גם להמחיז את הסיפור בעזרת בובות הנמצאות בבית. או לשחק עם הילדים במשחקי מחבואים עם החתולים, הארנבים הדובונים והבובות שלהם. כאשר משכיבים את הילדים לישון אפשר לקבוע מקומות שינה לבובות השונות השייכות להם ולבדוק אם הן עדיין נמצאות שם בבוקר. אפשר גם להוסיף לסיפור בתים חדשים המתייחסים לילדים בשמם ולבובות שונות, הנמצאות אצלם בבית.
חשוב שתוך כדי הקראת הסיפור יהיו בידי הילדה או הילד בובות הליטוף האישיות שלהם.
ובעיקר – לא לחסוך בליטופים ובצחוקים של אימא, אבא, סבא, סבתא, גננת או כל מי שמספר את הסיפור.

סמדר אייל כותבת על "איפה הדב?"
"איפה הדב?" של פנינה פרנקל – איך הספר? מאמר באתר "סטיפס"

לרכישת הספר ולהזמנה למפגש של סיפור והפעלה עם בובות, צרו קשר דרך האתר.


מה לעשות עם חתולה שכזאת?

cat

כתבה: פנינה פרנקל, איורים: וולף בולבה
הוצאת "אסטרולוג"

שִׁירָה קִבְּלָה מִסָּבְתָא חֲתוּלָה
פַּרְוָתָהּ לְבָנָה וּבִטְנָה עֲגֻלָּה.
עֵינֶיהָ יְרֻקּוֹת כְּמוֹ דֶּשֶׁא כְּמוֹ יָם
חֲתוּלָה כֹּה יָפָה לֹא רָאֲתָה מֵעוֹלָם.

הסיפור מתאים לילדים בגיל שנה וחצי עד שבע לקוח מחיי היום יום של ילדים צעירים, וכביכול, מהיחסים שלהם עם בעלי חיים. סיפור של חברות בין חתולה וילדה כמצע לטיפוח ולטיפול בתהליכים רגשיים, של התקשרות, אחריות שיתוף פעולה ויחסים משתנים בין השתיים. אבל למעשה, הסיפור, עוסק בשלב חשוב בהתפתחות הרגשית של הילדים – זוהי התחלת היכולת להבחין ולהפריד בין ה'אני ' לעומת ה'זולת'; תחילת מודעות בין ה'טוב' ל'רע'. שלב זה בא לביטוי גם ב'סרבנות'. או כפי שנהוג לקרוא לה תקופת ה'לא! לא!'. לא מעט הורים נבוכים מוצאים עצמם חסרי אונים מול הפגנות ההתנגדות והמרד של הילדים בגילים אלה, כשבעצם מדובר בנסיונות של הילדים לבחון את עצמם, מול האחרים בתהליך, שסופו התקרבות ויכולת לראות עצמם כחלק מ'הסדר החברתי' של בני אנוש החיים בסביבה חברתית. בתהליך זה הם מתחילים ל'תפוס מקום' לגלות את כוחם ויחודם מול ועם העולם של האחר . ובעיקר, לראות באנשים הסובבים אותם מסגרת לצמיחה וגדילה שלהם עצמם. החתולה בהתנהגותה מייצגת, למעשה, בהגזמה את התנהגותם של הילדים הסרבנים. נעשת כאן 'השלכה' של תגובות אופייניות של הילדים החתולה מייצגת את ה'התנהגות ממשית' של חלק מהילדים, או התנהגות ש'היו רוצים' לנהוג כמותה אבל בשל מסגרת איסורים נוקשה אינם יכולים לעשות זאת. הילדה מייצגת בהתנהגותה דוקא, את הסביבה הבוגרת. מלאה כוונות טובות, ו'כביכול' יודעת מה טוב בשבילה ובשביל החתולה. אבל לחתולה הזאת, יש דעות משלה לגבי מה שטוב ומתאים לה ובתור חתולה יש לה 'לגיטמציה' חברתית, לומר זאת ולהגיב מבלי להענש. הילדים מזדהים בסיפור הזה עם החתולה. אבל יכולים לרגע גם להכנס למקום של הילדה, המייצגת את האימא, זו שמכתיבה את המהלכים.

הסוף, כמובן, טוב. אפילו החתולה מבינה שקבלה של הסביבה וההשלמה עם 'נורמות' של האחר יכולות גם לפתוח בפניה אפשרויות של חיים טובים יותר.

במהלך הקריאה ואחריה כדאי לחזור יחד עם הילדים על משפטים חוזרים ומתחרזים, להבליט את גוון הקול של החתולה מול הילדה בדיאלוגים הקצרים ולבטא את מערכת היחסים בין השתיים. לאפשר לילדים לדבר על התנהגותה של החתולה בחופשיות, להנות ממנה בלי רמזים של ביקורת.


על קו התפר: בין עולם הילד לבין ציפיות החברה – מאמר על הספר מאת דר אביבה קרינסקי בכתב העת "מאזניים" 2009
להיות יחדיו – חלק 1 – מאמר על הספר של רבקה גירון ב"הד-הגן 2009".
להיות יחדיו – חלק 2

להזמנה למפגש של סיפור והפעלה עם בובות צרו קשר דרך האתר.

מה עושים כשהאריה בוכה?

lioncover1

כתבה: פנינה פרנקל, איורים: פפי מרזל
הוצאת "אסטרולוג"

כְּשֶׁרוֹעִי הָאַרְיֵה בּוֹכֶה
בָּאָה אִמָּא מְחַבֶּקֶת וְשׁוֹאֶלֶת:
"אַרְיֵה יַלְדִּי שֶׁלִּי, מַה קָּרָה?
"קִבַּלְתָּ מַכָּה?
לתת לך נְשִׁיקָה?
ואולי כואבת לך היד?
איפה הפצע? על האצבע? בצד?
וְרוֹעִי הָאַרְיֵה לֹא עוֹנֶה
הוּא רַק בּוֹכֶה, בּוֹכֶה וּבוֹכֶה.

כך מתחיל סיפורו של רועי האריה, שעוסק בתהליכים של התפתחות רגשית. הסיפור מתאר את הקושי של הילדים לעצור את הבכי ולשלוט ברגשות, הקושי להסביר ולבטא את הרגש במילים ואת הקשיים של בני המשפחה המודאגים להבין את הסיבות לבכי.

עד שמגיע האח הגדול הוא מבין את הכוונות של רועי ללא מילים ופותר את המבוכה. הילדים מוזמנים להזדהות עם האריה וליהנות מהתגובות האוהבות של בני המשפחה.


גלוזמן, יהודית. מה עושים כשהאריה בוכה? הד הגן, שנה 72, גל' 1(2007),עמ' 102־103.

להזמנה למפגש של סיפור והפעלה עם בובות צרו קשר דרך האתר.

« פוסטים ישנים יותר

M2180-651 300-465 310-013 1Z0-522 C4040-332 JK0-702 HP0-775 HP0-P19 C2010-517 C2040-910 000-210 HP0-765 352-011 000-119 C9010-030 351-080 HP0-S32 250-511 650-663 310-231 310-200 1Z1-042 1Z0-231 E20-538 310-625 000-286 M2090-194 MB4-213 HP0-092 NVD-001 HP0-286 1Y0-306 000-879 70-122 C2090-620 9A0-170 920-161 S10-201 000-046 A2030-283 HP2-K18 000-539 1Y0-613 050-719 ES0-002 M2040-671 1Y0-992 HP0-603 P4110-001 9A0-306 HP2-H36 1Z0-869 A2180-379 GE0-707 C2040-926 A4040-108 920-160 C2040-921 920-241 1Z0-001 642-270 1Z0-041 000-220 HP0-210 C2140-051 E20-616 P6040-014 050-832 MB2-704